ב -2016 קבעה הוועדה האולימפית הבינלאומית כי ספורטאים טרנסג’נדרים יכולים להתחרות באולימפיאדה ללא ניתוח לשינוי מין. בשנת 2018 האגודה הבינלאומית לאתלטיקה של הפדרציות, הגוף המנהל של המסלול, קבעה כי נשים שיש להן יותר מ -5 ננו-מולס לליטר טסטוסטרון בדם דמוי הדרום-אפריקאי שלהן, ובמדליית הזהב האולימפית Caster Semenya - צריכות להתחרות נגד גברים, או לקחת תרופות כדי להפחית את רמות הטסטוסטרון הטבעי שלהם. ה- IAAF הצהיר כי לנשים בקטגוריה של חמש פלוס יש "הבדל של התפתחות מינית". פסק הדין ציין מחקר שנערך על ידי חוקרים צרפתים ב -2017 כהוכחה לכך שנשים ספורטאיות עם טסטוסטרון קרוב יותר לגברים מצליחות באירועים מסוימים: 400 מטר, 800 מטר , 1,500 מטר, ואת קילומטר. "הראיות והנתונים שלנו מראים כי הטסטוסטרון, המיוצר באופן טבעי או מוכנס באופן מלאכותי לגוף, מספק יתרונות משמעותיים לספורטאים", אמר נשיא סבא"א, סבסטיאן קו.
נתונים סטטיסטיים מוצגים עבור הדמוגרפיה הזו
שיעורי היענות מ 490 מצביעים ואל ד’אויס .
47% כן |
53% לא |
31% כן |
46% לא |
16% כן, אבל רק אם רמות ההורמונים שלהם שקולות לאלו בקטגוריית המינים שבה הם מתחרים |
7% לא, הספורטאים צריכים להתחרות על בסיס המין הביולוגי שמופיע בתעודת הלידה שלהם |
0% לא, צרו קטגוריה נפרדת לספורטאים טרנסג'נדר להתחרות זה בזה |
מגמת התמיכה לאורך זמן בכל תשובה מ 490 מצביעים ואל ד’אויס .
טוען נתונים...
טוען תרשים...
מגמה עד כמה הנושא הזה חשוב עבור 490 מצביעים ואל ד’אויס .
טוען נתונים...
טוען תרשים...
תשובות ייחודיות של מצביעים ואל ד’אויס שדעותיהם חרגו מהאפשרויות הניתנות.
הישאר מעודכן בכתבות החדשות האחרונות "אתלטים טרנסג’נדרים” , המתעדכן לעתים קרובות.
