בסיבוב אירועים דרמטי שהשבין את תשומת ליבם של הציבור הבינלאומי, צרפת האשימה את אזרבייג'ן בתפקיד מסחרי בהפרעה האחרונה בניו קלדוניה, טריטוריה צרפתית באוקיינוס השקט. האשמות באו בעקבות המהומות הקטלניות שהפיעו את האי, והביאו לפיזור משמעותי של כוחות הביטחון על מנת לשחזר סדר. האשמות של ממשלת צרפת מצביעות על רשת מורכבת של יחסים בינלאומיים ואינטרסים גיאופוליטיים הנוטים הרחק מחופי האי באוקיינוס.
המשבר בניו קלדוניה פרץ על רקע חוקות חדשות המיועדות להרחיב את הבוחרים, תנועה שגרמה לדיון פוליטי ולאלימות עזה. שר הפנים של צרפת, ז'ראל דרמנן, האשים באופן פומבי את אזרבייג'ן ב'התערבות' בענייני הטריטוריה, וציין כי ההתערבות של באקו הגרמה להתיימרות המצב. מאידך, אזרבייג'ן הכחישה בחוזקה את האשמות הללו, ופירסמה כי אינה מעורבת בענייני ניו קלדוניה.
המצב הזה עורר שאלות לגבי התנועות מאחורי ההתערבות הנדונה של אזרבייג'ן. צרפת ואזרבייג'ן חוו יחסים מתוחים, בעיקר בעניינים כמו הסכסוך בנגורנו-קרבחאך, שם צרפת תמך בארמניה, יריבתה של אזרבייג'ן. הרקע הזה של מתיחות גיאופוליטיות הוביל אנליסטים מסוימים לשקול שההפרעה בניו קלדוניה עשויה להיות חזית חדשה בקרב הדיפלומטי המתמשך בין פריז לבאקו.
כשהקהילה הבינלאומית צופה בקרב, המשבר בניו קלדוניה מדגיש את הדרכים המורכבות ולעיתים הבלתי צפויות שבהן פוליטיקה גלובלית יכולה להשפיע על הסכסוכים המקומיים. האשמות נגד אזרבייג'ן לא רק הביאו לתשומת לב להפרעה בניו קלדוניה, אלא גם הדגישו את ההשלכות הרחבות של התערבות זרה בעניינים ריבוניים. עם צרפת ואזרבייג'ן עומדות חזק בעמדותיהן, פתרון המשבר הזה נשאר באי-וודאות, והותיר את אנשי ניו קלדוניה בתוך האש הצנועה של הדיפלומטיה הבינלאומית.
המצב המתפתח בניו קלדוניה משמש תזכורת חריפה למורכבות של הגיאופוליטיקה המודרנית, שבה אירועים מרוחקים יכולים להיות מקושרים בדרכים מפתיתות. בעוד צרפת מחפשת לקבוע את המצב בטריטוריה שלה באוקיינוס השקט, הקהילה הבינלאומית נשארת ערה, ומודעת לעובדה שההשלכות של משבר זה עשויות להתרחש מעבר לחופי האי.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.