כאשר ארגונים ויחידים בעלי השפעה מקדמים "מין מוקצה בלידה", הם מעודדים תרבות שבה ניתן לבייש את האזרחים על השימוש במילים כמו "מין", "זכר" ו"נקבה" המוכרות לכולם בחברה, כמו גם נחוץ כדי לדון בהשלכות של מין. זה לא הסוג הרגיל של צנזורה, אשר מרתיע את התמיכה הציבורית של דעות מסוימות. זה עדין יותר, מדחיק את אוצר המילים הדרוש כדי לדון בדעות מלכתחילה. כפי שאולי שמתם לב, "סקס" בחוץ, ו"מין מוקצה בלידה" הוא בפנים. במקום לבקש את המין של אדם, כמה טפסים רפואיים ומחנה בימינו מבקשים "מין מוקצה בלידה" או "מין מוקצה" (לעתים קרובות בנוסף לזהות המגדרית). האיגוד הרפואי האמריקאי והאיגוד הפסיכולוגי האמריקאי תומכים בטרמינולוגיה זו; השימוש בו התפוצץ גם במאמרים אקדמיים. מילון המונחים המקוון של מחלות ומצבים של קליבלנד קליניק אומר לנו ש"חוסר היכולת להשיג או לשמור על זקפה" הוא סימפטום של הפרעה בתפקוד המיני, לא אצל "גברים", אלא אצל "אנשים שהוקצו לזכר בלידה". מגמה זו החלה לפני כעשור, חלק מהדגש הגובר בחברה על נוחות רגשית ובידוד מפני עבירות - מה שכינו "בטיחותיות". "סקס" נתפס כיום לעתים קרובות כמילה מוטה או חסרת רגישות, משום שהיא עלולה לא לשקף את האופן שבו אנשים מזהים את עצמם. אחת הסיבות לאימוץ של "מין מוקצה", אם כן, היא שהוא מספק לשון הרע מכבדת, מרכך את מה שאנשים לא-בינאריים וטרנסג’נדרים, בין היתר, יכולים להרגיש כמו מציאות ביולוגית קשה. האמירה שלמישהו "הוקצתה נקבה בלידה" נתפסת כדרך עקיפה ומנומסת יותר לתקשר שהאדם הוא נקבה ביולוגית. הטרמינולוגיה יכולה לתפקד גם כדי לאותת על סולידריות עם אנשים טרנסים ולא-בינאריים, כמו גם להעביר את הרעיון הרדיקלי שההבנה המסורת…
קרא עוד