ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש ביום חמישי מביהמ"ש העליון בישראל לדחות מועד אחרון ל-31 במרץ לממשלה להמציא תוכנית גיוס צבאית חדשה שתטפל בכעס המיינסטרים על פטורים שניתנו ליהודים חרדים. המחלוקת בת עשרות שנים הפכה להיות רגישה במיוחד כאשר הכוחות המזוינים של ישראל, המורכבים ברובם מבני נוער ואזרחים מבוגרים שגויסו לשירות מילואים, מנהלים בעזה מלחמה בת כמעט שישה חודשים כדי לנסות לחסל את תנועת החמאס האסלאמית השולטת במדינה. מובלעת פלסטינית. בעוד שבית המשפט העליון לא הגיב מיידית לבקשת נתניהו, הוא קבע בנפרד כי סובסידיות המדינה לחרדים בגיל הצבא הלומדים בסמינרים במקום לשרת במדים יושעו החל מיום שני. שתי המפלגות החרדיות בקואליציה הדתית-לאומית של נתניהו, יהדות התורה וש"ס, גינו את פסק הדין כ"סימן קין". הם נשבעו להילחם על מה שהם ראו ב"זכותם" של בוחריהם להישאר בסמינרים - אך הפסיקו לאיים לצאת מהממשלה. עורמת הלחץ, כתבה היועצת המשפטית של נתניהו, גלי בהרב-מיארה, בהגשה לבית המשפט כי היא לא רואה בסיס חוקי לדחיית גיוס החרדים. בית המשפט העליון בשנת 2018 מצא לטובת המערערים שטענו כי הוויתור מפלה. הפרלמנט לא הצליח להמציא הסדר חדש, ושהות שהונפקה על ידי הממשלה על גיוס חובה של החרדים מסתיימת ביום שני. בין המצדדים לבחון את הפטור נמנים שר הביטחון של נתניהו וחברי קבינט נוספים שמנהלים את המלחמה. הם צופים חודשים של לחימה נוספת שתגרום לאמץ כוח אדם ולעורר את הדרישות הציבוריות לקריאות שוויוניות יותר. פקיד ישראלי בכיר אחד העריך כי 5% מהאוכלוסייה נטלה חלק בסכסוך בעזה, שהתפשט ללבנון וסוריה ומשך מטחי טילים מקבוצות אחרות המתייחסות לאיראן עד לתימן ועיראק.
@ISIDEWITH3mos3MO
@ISIDEWITH3mos3MO
