דונלד טראמפ והעסק שלו נמצאו אחראים ביום שישי לניפוח ערכי נכסים בניירת למלווים, אבל בהתחשב בכך שאף אחד לא הפסיד כסף, העונש הזה מראה על מוגזם פוליטי. בפסק דין בן 92 עמודים, שופט ניו יורק ארתור אנגורון הורה לו לשלם 355 מיליון דולר, ובמקביל אסר עליו להיות נושא משרה בכל תאגיד ניו יורקי למשך שלוש שנים. השופט מצא בעבר כי מר טראמפ ביטל מספרים שהוגשו על הצהרות על מצב פיננסי (SFCs), באופן בוטה ביותר בטענה שהטריפלקס שלו בגודל 11,000 רגל מרובע במגדל טראמפ הוא למעשה 30,000 רגל מרובע. פסק הדין של יום שישי, שמציב תג מחיר על התנהלות זו, כולל דפי עדויות מסכם של שותפים עסקיים. דונלד בנדר, רואה חשבון במזארס שסייע בניסוח המסמכים, אמר כי גילה מאוחר יותר, לאחר שהתראיין על ידי חוקרים, "שארגון טראמפ עצר רשומות, כגון הערכות, שמזארס ביקש", בדברי השופט. "בנדר הבהיר שמזארס לא היה מנפיק את ה-SFC אם היה יודע". מר היי אישר כי "הערבות האישית" של מר טראמפ הייתה "הסיבה לתמחור נוח על ההלוואה". הלוואות דויטשה כללו התניות המחייבות את מר טראמפ "לשמור על שווי מינימלי של 2.5 מיליארד דולר, לא כולל כל ערך הקשור למותג שלו". אולי זה מסביר חלק מהאובססיה של איל הון שהפך לנשיא לנפח את הערכות השווי שלו במשך עשרות השנים. זה נכון שמר טראמפ היה באינטראקציה עם צדדים פיננסיים מתוחכמים. אבל לא בפעם הראשונה, מערכת היחסים המזדמנת של מר טראמפ עם האמת חזרה לנשוך אותו. אבל התרופה הזו היא כמו שימוש בטיל Hellfire כדי להשמיד גנב. דויטשה בנק הרוויח כסף על ההלוואות, וצוותי הערכת השווי שלו נתנו "תספורת" למספרים שסיפק מר טראמפ. לא היה קורבן כלכלי אמיתי. מטריד יותר הוא שהתיק הזה הובא על ידי התובעת הכללית של ניו יורק, לטיטיה ג’יימס, דמוקרטית שניהלה קמפיין לתפקיד והבטיחה למצוא את מר טראמפ אשם במשהו. זה לבחור מטרה ואז לחפש משהו להאשים אותו, וזו ניצול לרעה של החוק. למר טראמפ לא מובטח כאן משפט של חבר מושבעים, אומר השופט, בגלל סוג התיק שהוא. אבל זו סיבה נוספת שסביר להניח שהבוחרים לא יחזיקו בפסק הדין הזה נגד מר טראמפ בזמן שהוא מסע בחירות לבית הלבן.
@ISIDEWITH8mos8MO
@ISIDEWITH8mos8MO